לאומנות הפופ, רחוב יש חיים.. היא צועקת, נועזת ומזמינה לצפייה.
היא נותנת לנו רק לרגע אחד להתנתק, להשתחרר ממחשבות השגרה ולברוח ממציאות היומיום הלא פשוטה, לעולם דימיוני, לילדות, לתת דרור לפנטזיות של כל אחד מאיתנו וזה נוגע בנו, מייצר תחושות המחיות את הנפש.
הבריחה והיצירה הזו מתחברת מצוין לעולם הטכנולוגי הדיגיטלי המתפתח בו הבינה המלאכותית ה AI - עוזרת לנו להגשים את הפנטזיות שלנו וכל שעלינו לעשות הוא לומר לה איך.
אם תוכלו לכתוב את זה, תקבלו זאת כתמונה/ ציור (יאיר קיבייקו עי" מיג'ורני AI). כך נראה נער מעליות מבוהל.
ועוד סדרה מפוארות של דמיונות שלא הצטלמו היטב אבל השאירו רושם עז. המח האנושי זה משהו.
לפני מס' ימים נפתחה התערוכה Imperial Hotel Wonderland בה חמישים אמנים ומעצבים השתלטו על מלון אימפריאל וכל אחד בדרכו הפך את חדרי המלון, שירותים, מסדרונות ומדרגות לחללים מלאים פנטזיות ואימפרסיה בהם הושקעה חשיבה ועשייה לא מועטה. פשוט לא יכולתי להשאר אדישה, אז בחרתי לשתף אתכם בפעימה שהחסרתי :) בקרוב אצלכם.
חדר פנטזיות של נער מתבגר בב"ש בשנות ה 2000 מקבל ביטוי 23 שנים אחרי (דויד פלאס). שכה יהיה לי טוב!
"גלמפינג" במדבר בהישג ידך. חוויה של מדבר אינסופי פראי בבית מלון מפואר (נרקיס יפה).
חלומות גורמים לתעתוע בין מציאות לדימיון ומשטשים את עכבות הזמן. עוד דרך לברוח...חול חינם.
חדר המדרגות הצבעונים והמסדרונות הקויים היוצרים תעתוע של אינסופי (פול רוזנבוים, ארזו ארט, זיו שמח).
שני מונולוגים שאינם יוצרים דיאלוג. החיים אינם שחור או לבן. חפשו את האפור (זיו דין). זה לא אתה זה אני.
מכירה את המשפט מצוין!;)
כשהפאטרן משתלט על החדר. חדר אריחים ת"א טיפוסי. טשטוש גבולות בין החלל הפרטי לציבורי (תמיר יוגב וגיא מגידס). מושלם. פשוט עשוי טוב מכדי להאמין ורצוי לראותו בלבד. אל תנסו בבית!!
אילו קירות יכלו לדבר. סיפורי בגידות, רגעי הנאה ונק' שפל צרובות בזכרון (יריב טוויג).
ללא ספק אחד החדרים היותר עוצמתיים. הקולות והמילים מניעים משהו שם בפנים...וסקס מוכר. כן.
תפישת המציאות לפי אנה קוגן. בעזרת הדימיון אנחנו יוצרים מציאות אחרת.
רק אני רואה כאן את חדר של ואן גוך???? אימפרסיוניסטי משהו, עשוי וול דאן :)
מסע בתוך חלום בו אנחנו יכולים לברוא כל שעולה ברוחינו (מאנקי או ארג'י). ואוווו!
הבהלה שבאשליית המציאות (דניאל פילוסוף).
חדר הבקבוק הכחול של הג'ין העשוי מרכיבים בוטנים BOMBAY SAPPHIRE. חוויה מסחררת חושים.
הקוקטייל המושלם (עומרי וקנין ולידר פרגון).
מועדון הפיקניק על מיטה מפוארת. דיאלוג בין פנים לחוץ וממש מדבר את לונדון של שנות ה 90 (חי דוראני).
הדימיון הבלתי מוגבל שלעטוף חדר בנייר כסף (ליאן שרקייה). כסף, כסף, כסף...שורף לי את קצה היד
השראה מסרטי טבע ומדע בדיוני. טכניקת טפטינג מחקה את הטבע באמצעות טקסטיל וחיבור בין חומרים שונים (בקי וחנה ששון). לא שגרתי. אחר. מעורר מחשבה.
I DREAM WITH MY HEART (דור פלג) בין בסיס למותרות, בין חומריות ליצרתיות
אז מה אתם אומרים? הצליחו ב Imperial Hotel Wonderland להגשים לכם פנטזיה?
לי ללא ספק כן. חוויה עוצמתית מובטחת.
אהבתם?
שתפו אותי :)
