סבתא, עפרה ואני - המשולש הקדוש

עודכן ב: אפר 4

אתמול סיימתי לצפות בפרק האחרון בסדרת התעודה ששודרה על חייה של עפרה חזה.

הרגשתי איך כל ימי ילדותי חולפים על פני והדבר היחיד שחשבתי עליו היה סבתא שלי.

הפוסט הזה מוקדש לך, סבתא יונה.


סבי והיא עלו לארץ מתימן והוא נפטר בגיל שהייתי צעירה מידי כדי לזכור חוויות. שנים שהיא חיה לבד בביתה ועולמה היה גדוש תוכן ועשייה. סבתא שלי היתה אישה מאוד חזקה - היא איבדה בן זוג וילדים שחטפו לה - אך יותר מהכל שמחת חיים וחיוך היו מאפיינים אותה.

היא היתה אישה חמה, מדליקה וצעירה ברוחה, ולא התנהגה כמו סבתות מהשורה. היא אהבה להאזין למוזיקה תימנית, איך לא... ואוסף הקלטות שלה היתה מגוון - מציון גולן ועד שושנה דמארי;) היא היתה מכניסה קלטת לטייפ ומתחילה לשיר ולרקוד כאילו אין מחר - אוחזת בידי וסוחפת אותי למעגל ההנאה (אני יודעת ממי ירשתי את האהבה לרקוד ומודה שעד היום לא הפנמתי בהצלחה את הצעד התימני;).

תמיד במטבח שלה היו דברים מתוקים ולצאת איתה לקניות בשוק באמצע שבוע היה פשוט חוויה שהייתי צריכה לתרץ כדי לא ללכת לביה"ס ולהשאר איתה.


סבתא שלי היתה אלופת ה"שש בש" ואת כל מי שבא לבקר אותה, היא הזמינה למשחק. היא כל כך אהבה לנצח. לסבתא שלי אסור היה להפריע באמצע סרט טורקי או ב WWF - היא היתה "שרופה" על קרי ואן אריק וגם הכירה את כל המשפחה שלו, ואם היית אומר לה שזה סתם קרב מפוברק, היא היתה עושה לך פרצוף של "מה אתה מבין", והיא היתה חיה כל קרב כאילו שזה עתה התרחש אצלה בסלון ובדיוק בצורה הזו התנהלו ה"קרבות" שלי איתה.

אני הייתי מעריצה מושבעת של ירדנה ארזי - גלויות עם חתימות, פוסטרים בכל קיר על חדרי והיא איך לא - מצדדי עפרה חזה, והיא תפסה כל הפסד ונצחון שלה באופן אישי. כל תוכנית של "להיט בראש" שהסתיימה בנצחון של עפרה, היה בכי מר עבורי, ועבורה חגיגה. היא לא הבינה אף פעם איך אני לא תומכת ב"משפחה". היינו רבות על זה בלי סוף ואני זוכרת שאפילו כמה שבועות לא רציתי לבקר אצלה.

סבתא שלי סבלה מקשיי נשימה והעתיקה את נשימתה בגיל צעיר יחסית, ממש כמו עפרה. אני בטוחה שהידיעה על מותה היה שובר את ליבה. לפני חודשיים הגעתי לבקר אותה בבית העלמין וביקשתי לשלומה. התגעגעתי לימים האלה של להיות ילדה, בחברתה, ואני מקווה שהיא רוקדת ושמחה גם שם בעולם הבא.

איכשהו יוצא שלפעמים מכורח השגרה אנחנו קצת שוכחים לבקר את אלה שהיוו לנו השראה ועיצבו את מי שאנו היום. התרפקתי על הנוסטגליה והיא מלאה בשמחת חיים, שורשים וערכי משפחה שלא מהווים תחליף לשום דבר אחר על פני האדמה.



9 צפיות