תנועת ממפיס נוסדה במילאנו בשנות ה-80 על ידי המעצב האיטלקי אטורה סוטסאס ושינתה את כללי המשחק בעולם העיצוב. היא דחתה את המינימליזם השקט של התקופה והביאה איתה צבעים עזים, צורות לא הגיוניות ושילובי דפוסים שצעקו: "תסתכלו עליי!".
סגנון העיצוב של ממפיס נולד בסלון של סוטסאס בערב ה-11 בדצמבר 1980 כאשר הזמין קבוצה של 22 אדריכלים ומעצבים איטלקים לדון בעתיד העיצוב. מתוך סלידה משותפת מהעיצוב המינימליסטי של המודרניזם - שהתאפיין בקווים צנועים, צורות תפלות וצבעים ניטרליים - הם יצרו רהיטים פוסט-מודרניים, טקסטיל, קרמיקה וחפצים דקורטיביים בהשראת ארט דקו ופופ ארט, המשלבים גיאומטריה נועזת וצבעים חשמליים.
אחת ממטרות הקבוצה הייתה להחזיר את "עבודת היד" לקדמת הבמה בתרבות העיצוב ולהציע עיצוב אומנותי כחלופה לארכיטקטורה הבינלאומית. ממפיס נענתה לצורך של חברות לפתח אסטרטגיית ייצור חדשה שהתמקדה ב"שווקי מגמה" קטנים ולייצר אובייקטים עיצוביים שלא פנו להמונים, אלא לקהל "נבחר".
המוצרים בלטו ברמת ה"ערך הרגשי" הגבוה שלהם, מעבר לפונקציונליות ולארגונומיה ותפקידם היה לייצר אופטימיות ורצון לשנות את העולם.
השם "ממפיס" נבחר באקראי אך עם משמעות כפולה: באותו ערב התנגנה שוב ושוב בסלון של סוטסאס במילאנו השירה של בוב דילן "Stuck Inside of Mobile with the Memphis Blues Again".
ממפיס הייתה גם העיר בטנסי שבה התגורר אלביס פרסלי וגם בירת מצרים העתיקה - שילוב שמבטא את הדואליות שבין ישן לחדש, בין קלאסי למרדני.
אסתטיקת ממפיס מיזגה את השפע של ארט דקו עם הקיטש של שנות החמישים וחפצי פופ ארט המיוצרים בהמוניהם. היא שילבה גיאומטריה וצבעים עזים באובייקטים יומיומיים, ויצרה רהיטים, דוגמאות וטקסטיל שהתנגחו במודרניזם המאוזן.
העיצובים היו קיצוניים, חצופים ולעיתים כמעט מצחיקים - כיסאות עם רגליים בזיגזג, שולחנות שנראים כאילו הם עומדים לקרוס, מנורות שדמו לפסלים ושטיחים בפאטרנים גרפים צבעונים.
בין אם תאהבו את זה או תשנאו, תנועת Memphis Design שיזמה קבוצת Memphis Milano עדיין רלוונטית היום. היא עושה קאמבק בסצנת העיצוב ומשפיעה על יוצרי טעם, מעצבים ומשפיענים ברחבי העולם.
*רוצים לראות עוד? כל התמונות בכתבה מכאן:
Comments