top of page

מימונה, סבתא ואני

עודכן: 12 באפר׳ 2023


מימונה בשבילי זה זבן עם מלא אגוזים מעל, מופלטות עטורות דבש, עוגיות אגוזים, שומשומיות, צבעוניות עזה, הרבה שמחה..אבל יותר מהכל זה מזכיר לי את סבתא שלי (וכדי לא לעודד קיפוח, דוקא היום אני מפרגנת לצד המרוקאי שלי, מבלי לטעום;).


נולדתי ילדה בכורה, מפונקת כמו שכולם נהגו לומר או כמו שסבתא שלי היתה טוענת : "האדי מקוחה" - אלה היו המילים הראשונות שאני זוכרת עד היום ששמעתי אותה אומרת (כבר אז היא זיהתה את הפוטנציאל העיקש שגלום בי:) ותכלס לגבי עניינו אותה כל החיים שני דברים: 1. שיהיה לי מזל בחיים 2. שהלחיים שלי יהיו שמנות.


כנכדה בכורה, בזמן ששני הורי עבדו "גדלתי" בבית סבי. סבא שלי היה אוסף אותי מהגן היישר לביתם לריטואל הקבוע: ארוחת צהרים מזינה (עם דגש על סלטים) בסופה חובה אכילת פירות ואח"כ שנת צהריים. מהשעה שעתיים עד ארבע הבית בדממת אל חוט, "ילד לא מפריע". תכלס, בזכותם עד היום אני מוקירה שנ"צ איכותי ומכורה לתענוג.


סבתא שלי נולדה במנקס שבמרוקו והיתה אישה צנועה ומאוד מיוחדת - היא לא בישלה המון אוכל (וגם לא עם הרבה שמן), ותמיד כשביקשתי ממנה קינוח היא שלפה מהמקרר את העוגות הדחוסות האלה שהיא היתה מכינה ומקפיאה, סוג של חנק שמסתדר ממש טוב עם תה שיבה. רק שוקולד מריר היה להם בבית, פרה כמובן, דיכאון צרוף לשקיות הפירות היבשים אותם הציעו לי בכל הזדמנות. בקיצור כמו שאתם מבינים, בתור ילדה לא עפתי על המטעמים אצלם בבית, חוץ מהסלטים.


יחד עם זאת בתחום היצירה, סבתא שלי לימדה אותי לסרוג ולתפור וכל הסוודרים שלי בבית היו קאסטום מייד. היא לימדה אותי לספור בצרפתית, לעיין בז'ורנלי אופנה צרפתים ולרקום יחד איתה גובלנים. היא היתה אשת עשייה וחשוב היה לה ללמד אותי את מלאכת היצירה. בחיי, אילו רגעי קסם אלה היו, ממש חוויות מעשירות ואבן דרך בקשר שלי עם סבתא ומזל שלא היו טלפונים סלולרים בזמנו.


את חג הפסח אף פעם לא סבלתי. אמא שלי היתה משגעת אותי לנקות איתה את הבית בטירוף במהלך חופשת הלימודים כך שגם החופשה שהיתה משמחת היתה חלקית, חובה לאכול מצות, עוגיות חנק וחל איסור לקום משולחן החג עד שמסיימים לקרוא את כל ההגדה... אההה, בכל זאת משפחה שומרת מסורת.

בקוצר רוח חיכיתי ליום שאחרי - ה-מימונה.


במימונה סבתא שלי היתה מתפרעת בהכנות. הייתי הולכת לסבתא ועוזרת לה לערוך את השולחן, מחכה בפתח לאורחים שיבואו בעוד המוזיקה המרוקאית האותנטית מתנגנת ברקע והשמחה אצלי בלב היתה גדולה.

כל כך חיכיתי לסוף החג, לאנשים, לצבעוניות.. וכמובן לנקות את כל הצלחות מכל המתוק הזה כשכולם הולכים כי יש עוד גם ליום המחר וסוף סוף הקינוחים שווים!


אז לכל מי שחוגג היום (ולמי שלא): אהלן וסהלן אהלן ביקום.

מימונה מסמלת מזל והצלחה אז שיהיה טעים, שמח, תרבחו תתרחבו ותסעדו!!!

ולחיי סבתא שלי שנחה ומחייכת למראה לחיי.



138 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page