באחד מימי השישי החודש הגעתי לסדנה מופלאה במקום מעורר השראה ברישפון stART up Gallery - הגלריה לאומנות של רוני לבבי ועידית ויינברגר שהעבירה סדנה עמוקה ומעוררת מחשבה.
כף רגלי היתה שם ראשונה ולכן נהנתי לצלם את המקום (הכי כייף כשלא מפריעים ולא צריך לבקש סליחה כל שניה) ולהסניף מלוא האויר מכל יצירת אומנות לפני מצטרפים עוד אורחים. המקום הרשים אותי מהשניה הראשונה ובעיני היה זה מיקום שמתאים בדיוק לנושא הסדנה - יצירתיות מעצימה כבר אמרתי?!
אוטומטית נכנסתי לאוירה.
הנחתי בצד את כל דאגות היומיום והתמסרתי לחקירה של כל מה שקורה סביבי.
אט אט הגיעו משתתפים נוספים, נשנשנו, קישקשנו והתחלנו לדבר יצירה.
אז למה צריך בכלל יצירה? במה היא מועילה? האם כל אחד מאיתנו יצירתי? איך חושבים אחרת - מחוץ לקופסא?
דוקא בימים כשהכל סוער סביב והמצב בטחוני מגרד ת'ריצפה היצירה מביאה את הנשמה שלנו לידי ביטוי וזה לא חייב להיות בהכרח באומנות. בכל מקום שיש בו מקום לחדשנות, פתרון בעיות או ביטוי אישי שם נמצא יצרתיות וברור שגם במטבח. המקום האהוב על כולנו. או אפילו בעולם הבטחון שלעיתים מייטיב עימנו... איזה באז עשו פיצוצי הביפרים, אהה.
היצירה = בריאה של משהו חדש ובאותו אופן היצירתיות (מכניסה לתוך חיינו) = בריאות. היא נותנת דרור לילדה שבתוכינו לעוף ללא עכבות וגם מכניסה אותנו למוד של תחייה, בוסט של אנרגיה וגם מקטינה חרדות.
חשבת לעצמך פעם, מתי רעיונות חדשים מציפים אותך? לי זה קורה לפני השינה ברגעי שקט בשעות הלילה המאוחרות.. פתאום המח שלי מתמלא בג'וקים מופרעים ולמדתי שאני חייבת לכתוב אותם מיד או להקליט לעצמי אחרת בבוקר המסך נמחק.
רגעי חסד אני קוראת להם והם קורים לכל אחד מאיתנו כי כל אחד הוא פלא הבריאה והיצירה מוטמעת בנו, אם נאמין לזה או לא.
במהלך הסדנה נתבקשתי לבחור 2 קלפים מחפיסה ולפתוח ספר בצורה אקראית ולהתפס על המשפט/ מילה הראשונה שאני רואה. עכשיו יש משהו טריקי בקלפים. יש אנשים שחושבים שזה מקרי ושטות גמורה (כי זה לא מדעי) אבל אני מאמינה שהיקום שולח לנו סימן ואנחנו מונעים מאנרגיה ותדרים.
במסגרת בחירת הקלף שלי שאינו מקרי אלא מדויק להפליא, האינסטינקטים שלי הם הפנסים שמאירים לי את הדרך וחד משמעית אני פועלת לפיהם. הם הקולות שמגיעים מהבטן (לא כשאני רעבה;) ומתווים לי את השביל. כשיש לי אינטואיציה למשהו אני מבינה שעלי לזרום איתו כי בסופו של דבר - בחיים הכל עניין של חיבורים.
כשפתחתי את הספר עיני מיד נצמדו למשפט: "יש אור רב בתוכך". הייתי מבסוטה שהמשפט התאים לי בול אבל בדיון עם עידית עלו שאלות על הרב והאור. האם ה-רב: הוא המון אור בתוכי או שאני רבה עם עצמי? האם אני בקונפליקט פנימי? האם האור הרב שבתוכי הופך לחושך כשאני רבה עם עצמי? עד עכשיו אני מנסה לפרק את המשפט ואבחנותיי העמוקות לגורמים ואין לי ספק שלא במקרה המשפט נפל עלי. פתאום הוא פחות התאים, כי הזרקור הוסט לנק' רגישה.
יצירתיות היא יכולת טבעית ואנושית שקיימת אצל כל אחד בדרגות שונות, והיא מתבטאת בגילוי פתרונות, חשיבה מחוץ לקופסה, והבאת רעיונות חדשים. אצל ילדים למשל, היצירתיות באה לידי ביטוי באופן טבעי דרך משחק, דמיון וחקירה של העולם סביבם.
לכולנו יש את הפוטנציאל להיות יצירתיים, והשאלה היא כמה אנחנו מטפחים את היכולת הזו לאורך החיים.
דיברנו על תבניות שמושרשות, דפוסים שאפשר לשכלל ועברנו לשלב מעשי לחיפוש פתרונות יצירתים שיחברו בין עולמות המדע והרוח ואפילו ביקרנו בחללים נסתרים וגיליתי כמה "ג'אנק" יוצרים אוספים וברור שביקרתי גם בחדר השירותים שמבואתו נראתה כך: תודו שמקורי, אהה.
היה שיח וסיעור מוחות גם בין שאר המשתתפים, סופר מעניין והבטחתי לנסות בבית (לא עושה ספויילר, מוזמנת להרשם לסדנה ולהנות גם).
משאירה אותך עם אוסף היצירות של רוני לבבי שהותירו אותי פעורת פה והעין כמובן שלא שבעה לראות.
לא סתם אומרים שהאומנות היא הנשמה בבית.
שנה מוצלחת בהרבה מוקדמתה 💛💚❤️
Comments